02 / 07
פסנתר בתוך הגטו
רעב, פחד וצפיפות, ובתוך כל אלה שעות של נגינה ויצירה.
בנובמבר 1940 נכלאה משפחת בן-שם פלדשוה בגטו ורשה. בדירת המשפחה ברחוב לשנו 66 עמד פסנתר. בתוך מציאות של רעב, מחלות ורדיפות המשיכה יוסימה להתאמן שעות בכל יום.
בחנוכה, 25 בדצמבר 1940, התקיים בבניין מגוריה ערב התרמה למען הפליטים. יוסימה ניגנה בפני יותר ממאה איש. אביה כתב כי לרגע שכחו הנוכחים את התהום שבה נמצאו והרגישו נישאים אל ״עולם היופי והטהרה״.
הנגינה לא היתה בריחה בלבד. היא היתה מרחב של חיים, זהות ותקווה. יוסימה הופיעה גם בפני ילדי בית היתומים של יאנוש קורצ׳אק, ושם התאמנה עם המורה שלה על הקונצ׳רטו של מוצרט בשני פסנתרים.
מקורות לפרק
יומנו של ראובן בן-שם (פלדשוה), 1940–1943
רחל אוירבך, ״יוסימה״, אין לאַנד ישראל, 1964
Gazeta Żydowska, 21.3.1941 ו־10.4.1942
בלה גוטרמן, ״האשרוד, אבא׳לה?״, ילקוט מורשת, 2023
אוסף משפחת בן-שם פלדשוה ומחברת התווים, יד ושם